את (רן) שפר הכרתי בזמן שגרתי באשרם במדבר, הגעתי במצב נפשי רעוע, תמיד שהיינו נפגשים, הוא היה לי למורה להלך הרוח החיובית של החיים עצמם, הערצתי את היכולת שלו להכלה של הכל וכל טיפוס היה מקבל חיבוק חם ממנו ומקום לצידו בכל צעד, העיקר שלא ניפול. גם אם רק חפרנו בורות או חפרנו ברחבת הריקודים, תמיד ראה הכל במשקפיים ורודות ומצא נחמה ועונג בכל רגע נתון, החיוך שלו היה קרן אור ביקום חשוך והחיבוק שלו גרם לי לאהוב מחדש ולסמוך על עצמי. לנצח נצחים יישאר החיבוק והחיוך של שפר צרובים בליבי. תודה ליקום שהפגיש אותי עם יחיד סגולה. זכיתי לאהוב אותו.
top of page
bottom of page